על הזדקנות ועל זיקנה נורמטיבית

עם העלייה בתוחלת החיים, אנשים זקנים הם קבוצת הגיל הגדלה בקצב הגבוה בעולם, והם מתמודדים עם מכלול של בעיות רפואיות ונפשיות, וכן עם שינויים בזיכרון ובתפקודים שכליים, שמאפיינים גם הזדקנות נורמלית ואינם כרוכים בהכרח בירידה בתפקוד.

הסקירה בנושא גיל הזיקנה נכתבה בשיתוף עם מומחי ifeelgood לתחום זה, ד"ר רמית רבונה וד"ר איליה גורביץ'
 
לאורך כל החיים יש תהליכי התבגרות (Aging) והזדקנות, אולם הגדרה פורמאלית של זיקנה היא מגיל 65 ומעלה (זהו גם גיל הפרישה לגמלאות הממוצע).

קבוצת גיל זו, שהולכת וגדלה עם עליית תוחלת החיים בעולם ומגיעה לכדי 11% בארצות המפותחות, מתמודדת עם מכלול שלם של בעיות ייחודיות, הקשורות בין היתר לאובדנים בתחומי חיים שונים: מעמד תעסוקתי, חברתי, משפחתי ובריאותי.

בין הקשיים שעמם מתמודדת כיום שכבת גיל זו יש להזכיר גם את הצניחה במעמדו של הזקן בעולם המערבי המודרני, כחלק מתרבות הצריכה המשדרת לו מסרים שהוא "מיותר". לעתים קרובות הזקן עצמו אינו מוצא דרך להרגיש ראוי כיוון שתחושות הערך שלו הסתמכו תמיד על הישגים בעבודה.

במקומות רבים אף עולה השכיחות של תופעות כגון שנאת זקנים (ageism), אפליית זקנים ואלימות נגד זקנים.
 
בני אדם שונים נבדלים בצורה ניכרת ביכולתם להפיק את המיטב מגיל הזיקנה. אנשים שהגיעו בימי חייהם לסיפוק ומימוש עצמי בתחום המקצועי, יסדו משפחה חזקה והתבססו מבחינה כלכלית, יכולים לנצל תקופה זו כדי לערוך סיכומים, ליהנות מפירות עמלם בכל התחומים ולהשלים משאלות וציפיות במישור האישי.

לעומתם, עבור אנשים אחרים, שמיצו פחות את האפשרויות השונות לאורך חייהם, גיל הזיקנה יעמוד בסימן של מרירות, קינאה ותחושת אובדן קשה. מובן שלמבנה האישיות הייחודי של כל אדם יש תפקיד משמעותי בקביעת יכולתו להתרגל לזיקנה ולתפקד במסגרתה, מה גם שתכונות אופי רבות מתחדדות עוד יותר בגיל זה, ומנגנוני הגנה נפשיים שונים פעילים ביתר עוצמה.

חשיבות רבה יש גם לנסיבות המשפחתיות, הכלכליות והחברתיות, ולאובדן של אנשים יקרים. גם המצב הגופני משפיע רבות, לנוכח העלייה בשכיחותן של מחלות רבות עם הגיל.
 
הפסיכוגריאטריה מטפלת במגוון בעיות נפשיות האופייניות לגיל הזיקנה. אך לפני שניגשים לטפל בהפרעות ובעיות, חשוב להבין את מכלול השינויים המתרחשים בגיל הזיקנה כהליך נורמטיבי, ואינם נחשבים להפרעה.
 
מקובל להניח שאדם מגיע לשיא יכולתו בגיל 30 לערך, ולאחר מכן, מתחיל מסלול טבעי של ירידה, כשמערכות רבות של הגוף מאבדות בכל שנה כ-1% מיכולת התפקוד שלהן. המועד שבו מתחילים לראות את הביטוי של ירידה זו תלוי בתפקוד הבסיסי של המערכת, תפקודן של מערכות נוספות שמהן היא מושפעת, ופגיעות נוספות שאינן בהכרח נורמטיביות. בדרך כלל, הפגיעה מתחילה לבלוט סביב תחילת הזיקנה.
 
מערכת העצבים והמוח הן בין הפונקציות שסובלות מנסיגה הדרגתית זו, בין היתר עקב ירידה בנפח המוח ובמספר הנוירונים (תאי העצב) בתוכו, ושינויים בזרימת הדם אליו. פגיעה זו מתבטאת בראש ובראשונה בירידה בחדות של כל חמשת החושים (כשהמשמעותית ביותר היא הפגיעה בראייה ובשמיעה).

ישנה גם פגיעה במגוון תפקודים קוגניטיביים (חשיבה ותפיסה), שמתבטאת בעיקר בהאטה בתהליכים אלה. עם זאת, ללא מגבלה של זמן, נמצא שכמעט ולא חלה פגיעה בתפקוד השכלי של קשישים בריאים, ובמבחנים מסוימים, בעיקר כאלה שדורשים יישום של ידע שנרכש לאורך החיים, אף ניכר שיפור קל ביכולת עם הגיל, אפילו בשנות השמונים לחיים.

לעומת זאת, כן ניכרת פגיעה מסוימת ביכולת לרכוש מידע וכישורים חדשים. קושי זה ניתן לתלות בין היתר בפגיעה ביכולת התפיסה של החושים, וכן בפגיעה בתפקוד הזיכרון לטווח קצר.
 
הפגיעה בזיכרון לטווח קצר, שגם היא ככל הנראה תוצאה של ההאטה בתהליכים הקוגניטיביים, היא אחד הסממנים המוכרים של הזיקנה, והיא מלווה בירידה בריכוז וביכולת לקלוט מידע מסוגים שונים שמגיע בתוך זמן קצר ממקורות שונים.

צריך להדגיש כאן: זהו מצב נורמלי, שאינו מלווה בירידה בתפקוד בתחומי החיים השונים, כגון משפחה, ניהול עניינים אישיים ועיסוקי פנאי. או במלים אחרות: לא בכל פעם שאדם בריא בשנות השישים לחייו שוכח היכן הניח את מפתחות הבית או את משקפיו, יאובחן על ידי נוירולוג או פסיכיאטר כלוקה במחלת האלצהיימר.
 
בעקבות תובנות אלה, מתגבשת כיום תפיסה חדשה של הזיקנה, המנותקת ממושגים שהיו מזוהים עמה בעבר כגון "סניליות". יש לומר בפה מלא: רוב הזקנים הם אנשים בריאים בשכלם ובנפשם, ואין להם כל בעיה לתפקד ביום-יום באופן נורמלי ומספק.

אם חלה פגיעה משמעותית והדרגתית ביכולת התפקוד שלהם, זו יכולה להיות תוצאה של דמנציה – הפרעה זו, האופיינית לגיל המבוגר, תיסקר כאן בהרחבה, אך בשום אופן אינה מאפיינת את כל או אפילו את רוב האנשים הזקנים.
 
מעבר לנושא הדמנציה, ישנן בעיות נפשיות נוספות האופייניות לגיל המבוגר. בראש ובראשונה מדובר בקשיים פסיכולוגיים הנובעים מהסתגלות למצב הזיקנה על שלל היבטיו – מחלות גופניות שונות, ההאטה ביכולת השכלית, ההשלכות החברתיות, המשפחתיות והסביבתיות, ומצבי אובדן ואלמנות.

גם הפרעות נפשיות המוכרות בכל טווח הגילאים מקבלות את ביטויין המיוחד אצל אנשים זקנים, וגם השכיחות של רבות מהן גוברת. מבין אלה, אנחנו נייחד כאן מקום לדיון בדיכאון אצל זקנים, משתי סיבות: ראשית, ישנה עלייה משמעותית בשכיחותה של הפרעה זו בגיל המבוגר, ושנית, משום שדיכאון בגיל המבוגר מקבל ביטוי מיוחד ושונה מדיכאון בגילאים צעירים יותר.




מאמרים אחרונים

קישורים

שאלות? בקשות? אנחנו לשירותך:
שם:
דוא"ל:
טלפון:
הודעה:



גיל הזהב | מפת האתר
על הזדקנות ועל זיקנה נורמטיבית