עברת ניתוח קטרקט? נגרמו לך נזקים רפואיים?

ניתוח קטרקט הוא הליך נפוץ ולא קשה שנעשה במטרה לפתור מצב של עכירות בעדשת העין. קטרקט – ירוד בעברית – נגרם בדרך כלל כתוצאה מגיל מבוגר, אבל עשוי להופיע גם אצל צעירים ואף ילדים.

זהו מצב בו העכירות המתפתחת בעדשת העין מקשה על מעבר האור דרכה וגורמת לטשטוש ולערפול הראייה. כתוצאה מכך נגרמת ירידה משמעותית באיכות החיים אצל הסובלים מקטרקט, אך עם זאת לא קיימת סכנה של אובדן ראייה בלתי הפיך.

אף כי עדיין לא ידועים כל התהליכים המובילים להתפתחות הקטרקט, ידוע בוודאות כי הבעיה אינה מושפעת משימוש יתר בעיניים. ידוע גם כי חבלה לעין, מחלות שונות (כגון סכרת), תרופות מסוימות וגורמים גנטיים עשויים להשפיע על התפתחות של קטרקט.

במרבית המקרים, מתפתח הקטרקט לאורך שנים ולא מופיע בבת אחת. על-פי רוב, אדם הסובל מקטרקט יחווה טשטוש בראייה, סנוור חזק במיוחד מאורות, קושי לראות בלילה ושינוי בראיית צבעים.

ניתוח קטרקט בגיל הזהב ובכלל

ניתוח קטרקט הוא הפתרון המקובל לבעיה. במהלך הניתוח, המבוצע בהרדמה מקומית, מוצאת העדשה הפגועה מתוך העין ומושתלת במקומה עדשה תותבת. בסיום הניתוח העין נחבשת, ונותרת חבושה בדרך כלל עד ליום המחרת. על-פי רוב, ישוחרר המנותח לביתו עוד באותו יום, בתום התאוששות לא ארוכה.

אף כי מדובר בניתוח קל יחסית עבור החולה, זהו הליך עדין ומורכב עבור הרופא המנתח, הדורש דיוק וניסיון רב. זאת כדי להימנע מסיבוכים אפשריים במהלך הניתוח, הכוללים אובדן של זגוגית העין, של חלקי עדשה או אישון, דימום, ופגיעה במעטפת האחורית של העדשה.

כמו כן, לאחר הניתוח עלולים להתפתח זיהום חיידקי ותגובה דלקתית – האופיינית בעיקר אצל קשישים וילדים – לחץ תוך-עיני, דימום, בצקת והיפרדות רשתית.

משום כך יש צורך במעקב רפואי קפדני ובשימת לב יתרה למצב העין לאחר הניתוח. חוסר תשומת לב לפגיעות עלול לגרום, במקרים קיצוניים, לפגיעה בראייה, עד כדי עיוורון מוחלט.

עברת ניתוח קטרקט כושל? על מקרי רשלנות רפואית...

ניתן לקבוע כי היתה רשלנות רפואית בניתוח קטרקט כאשר מוכח שהרופא המנתח לא נקט את מלוא אמצעי הזהירות המחויבים, ומשום כך נגרם נזק למנותח. מדובר במקרים בהם ניתן להוכיח כי הסיבוכים שנוצרו לאחר הניתוח היו ניתנים למניעה וקשורים ברשלנות או במחדל של הרופא.

בין השאר, יש לבחון את עיתוי ביצוע הניתוח – האם הבעיה אותרה בזמן והניתוח נעשה במועד המתאים. השתהות מיותרת של הרופא בביצוע הניתוח עלולה לגרום להחמרת הקטרקט ולפגיעה בלתי הפיכה בעין.

במצב זה ניתן לטעון כי היתה רשלנות רפואית. כמו כן, על הרופא לברר ולוודא כי המנותח לא מצוי בסיכון גבוה בשל מצב רפואי קודם (במיוחד כאשר המדובר בבני גיל הזהב).

טענה לרשלנות רפואית יכולה לעלות גם במקרים בהם הקטרקט חזר לאחר הניתוח (וניתן להוכיח כי לא מדובר בסיבוך טבעי ובלתי נמנע) וכאשר המנותח לא היה מודע למלוא הפרטים, הסיכונים והסיבוכים האפשריים בניתוח טרם מתן הסכמתו לביצוע ההליך.

בית משפט קבע כי קשיש שעבר ניתוח קטרקט ואיבד בעקבותיו את ראייתו בעינו השמאלית, יקבל מהרופא המנתח פיצוי כספי.

השופטים קבעו כי היתה רשלנות של הרופא בזמן הניתוח ולאחריו, מאחר שלא טופלה בזמן בצקת שהתפתחה בעקבות הניתוח, והמצב הידרדר והגיע לכדי להיפרדות רשתית. 

אדם שחש כי הרופא המטפל לא יידע והסביר לו את מלוא הסיכונים ותופעות הלוואי שבניתוח קטרקט, לפני ביצועו, יכול לתבוע אותו בגין רשלנות רפואית. לצורך כך יש לפנות לייעוץ משפטי אצל עורך דין מומחה ומנוסה בתביעות רשלנות רפואית.




מאמרים אחרונים

קישורים

שאלות? בקשות? אנחנו לשירותך:
שם:
דוא"ל:
טלפון:
הודעה:



מפת האתר
ניתוח קטרקט שהסתבך עלול לגרום לקשיש לנזק בלתי הפיך לראייה - מי אחראי לכך?